ויאטנם 2002 – חלק ראשון

טיול לויטנם 24.02.2002 -07.02.2002 חלק 1

יום חמישי 07.02.2002

המראנו לקראת חצות בטיסה ישירה לבנגקוק בירת תאילנד בהעדר טיסות ישירות לויטנם. קבוצה של 9 רתוקים לכיסאות גלגלים ומלווים, סך הכל 12 איש ואשה.

יום שישי 08.02.2002

נחתנו בנגקוק בשעות אחר הצהרים המוקדמות. נסענו ישירות למלון אמרי אטריום שנמצא בריחוק של כ-20 דקות נסיעה ממרכז העיר. מלון טוב מאוד המכיל יותר מעשרה חדרים נגישים לרתוקים לכיסאות גלגלים. יש אמבטיה,יש מקלחת ומוטות אחיזה. חדרים מרווחים ונוחים לתזוזה בחדר גם עצמו. ארוחת ערב סעדנו במסעדה במרחק הליכה מהמלון בשם (stake laose) סטאק לאוסה שהייתה טובה.

שבת 09.02.2002

לאחר ארוחת בוקר עשירה עם מבחר ענקי של מיטב המטבח המקומי, המטבח המערבי והסיני, יצאנו במיני וואנים ללא מעלית ל-פאטאייה. בקרנו בגן נונג נוך, חזינו במופע תמסחים, קרקס נמרים, נערות עטויות עקרבים שחורים ועוד, סעדנו במסעדת תאית בשם (cap pla) קאפ פלא שהייתה טובה ועשירה. סיימנו את היום בקרקס פילים ענק מרשים ומפורסם אלקזאר. פילים מציירים, משחקים בכדורגל, כדור סל מסז ועוד. חזרנו למלון בשעה 22:00 ישר לארוחת ערב במלון, הארוחה כללה מרק שרימפס עם למון גרס, פטריות, גינגר ועוד, שרימפס בבלילה נפלאה במרקמה עם טבעות בצל מעדן אצות עם סטרינג בינס , בשר בקר בירקות על מצע גזר, ת"א ברוטב הויסין, עוף חמוץ מתוק , אורז מאודה, ולקינוח, פלחי אבטיח, גויבה מקומית, פפאיה, אננס ועוד.

יום ראשון 10.02.2002
לאחר ארוחה דשנה במיוחד, יצאנו בוואנים לשדה התעופה בדרכנו להנוי בירת ויטנם
משנת – 1010 .

הנוי

בתרגום עברי לשם "העיר שבעיקול הנהר". הגענו למלון הילטון אופרה המפואר בהאנוי. לאחר התארגנות קצרה הוזמנו לארוחת ערב בחברת שגריר ישראל במקום, מר עמיקם לוי. היה לכולנו לעונג לשמוע הרצאה מאלפת בת שעתיים כמעט על ויטנם, על מהותו של תפקיד שגריר שגר במקום יחד עם רעייתו ואחת מבנותיו ללא ישראלים נוספים בהאנוי למעט מטיילים. הייתה זו חוויה שלא תשכח במהרה.

מקדש הספרות

האלונג ביי

מעט על ויטנם – בחלקו מתוך הרצאתו של שגריר ישראל בויטנם מר עמיקם לוי. בחלקו מהרצאת המדריך שליווה את הטיול.

כדר

כדר

אורגת שטיחים

אורכה של ויטנם, 1650 קילומטר מצפון לדרום. שטחה
כ- 329,560 קילומטר רבוע. אוכלוסייה מונה כ-81,624,800 תושבים בהאנוי הבירה מתגוררים כ- 1,420,400 תושבים. ממצאים בשטח מצביאים על כך שאנשים חיו בויטנם לפני
אלפי שנים. סין השתלטה על ויטנם ב- 111 לפני הספירה עד שנת 939 לספירה . במאה ה- 13 לספירה הצליחו הויטנמים להדוף את המונגולים.

ב-1407 כבשהסין את ויטנם בשנית. ב-1428 הצליחו הויטנמים לגרש את הסינים. במאה ה-18 חולקה ויטנם לשני חלקים, שאוחדו ב-802 במאה ה-19 השתלטה צרפת על ויטנם וב-1883 והפכה את ויטנם למושבה צרפתית. ב-1940 כבשה יפן את ויטנם. שנה לאחר מכן נוסדה בסין תנועת ההתנגדות הויטנמית "וייט מין", בראשות הו צ`י מין הקומוניסט. ב-1945 נכנע הקיסר להו צ`י-מין, שהכריז על עצמאות ויטנם מצרפת. כך החלה מלחמת העצמאות נגד צרפת, שהסתיימה ב-1954 בתבוסת הצרפתים. באותה שנה חולקה ויטנם לשתי מדינות עצמאיות. בחלק הצפוני קמה מדינה קומוניסטית ובחלק הדרומי הוקמה מדינה שנתמכה על ידי וושינגטון.
מלחמת ויטנם הוחרפה ב-1964 כאשר ארצות הברית שיגרה לעזרת בעלת בריתה בדרום מאות אלפי חיילים אמריקאים. בין השנים 1962 ו-1971 מטרת האמריקאים היתה לפגוע ביבולים החקלאיים של הקומוניסטים ולהרוס את אזורי המסתור שלהם והמחילות ביערות.

ב-1975 נסוגו האמריקאים מויטנם. מלחמת האזרחים התחדשה זמן קצר לאחר מכן, ב-1976 הצליחה צפון ויטנם להשתלט עלהדרום. בשנים 1977 עד 1980 התנהלה מלחמה בין ויטנם לקמבודיה. רבים מהמיעוט הסיני נמלטו מויטנאם עקב אפליה שהפעילה נגדם הממשלה. ב-1979 כבשה ויטנם את קמבודיה, הדיחה את ממשלת הקמר רוז` והקימה בה משטר פרו ויטנמי. בתגובה, פלשה סין לצפון ויטנם, ונסוגה משם אחרי תשעה ימים. ב-1989 נסוגה ויטנם מקמבודיה . בסוףשנות השמונים של המאה ה-20 הונהגו בויטנם רפורמות כלכליות. ביולי 2000 נפתחה בויטנם בורסה, בנובמבר אותה שנה ערך נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ביקור פיוס בהאנוי הבירה. הדרום החל לשגשג והצפון הולך באיטיות בעקבותיו. האמריקאים, מגיעים לויטנם כדי לראות ולהתנצל. כך התרשמנו בסיקור במוזיאון הצבאי.

ויטנם היא ארץ צרה וארוכה, צורתה כ-S . אורכה מצפון לדרום הוא 1,650 ק"מ, רוחבה המקסימאלי ממזרח למערב הוא כ-550 ק"מ. היא נחלקת לארבעה אזורים. בדרומה משתרעת דלתא ענקית ופורייה של נהר מקונג. צפונית-מזרחית מהדלתא נמצאת רצועת החוף הצרה והשטוחה המתחברת בצפון לדלתא של הנהר האדום. מערבה מכאן מתנשא רכס אנם, הנמשך לאורך המדינה ותופס שני שלישים משטחה. בצפון הרכס נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בויטנאם, הר פו סי פאן כ- 3,143 מטר מעל פני הים. האזורים הכפריים סובבים חייהם של התושבים על מחזור גידול אורז. זריעה, שתילה ,ציר וחוזר חלילה. שדות האורז, חזרו להיות עסק משפחתי שמאפשר לחיות בכבוד. לצורך השגת שלושה מחזורי אורז שכל אחד מהם אורך כ-ארבעה חודשים, חייבים תנאים מזג אויר חם, מים בשפע וידיים עובדות רבות. משפחה מרובה בדרום החם יכולה לגדל שלושה מחזורי גידול בשנה. בצפון ההררי רק מחזור עד 2 בשנה. גידול אורז היא עבודה פיזית קשה ומייגעת, מרביתה נופלת על הנשים. המשפחה כולה מתגייסת על פי צורך, העבודה הקשה בשדות האורז נעשית בעיקר על ידי נשות המשפחה. בכל פינה בדרכים רואים את הנשים הכפופות בשדות המוצפים, שותלות או קוצרות. עבור תושבי ויטנאם, אורז הוא העדפה חקלאית ולאו דווקא קשורה באוכל. מדובר בגידולים שנותנים תפוקה רבה ביותר ביחס לשטח שעליו הם גדלים. אדמת הדלתא של נהר המקונג בדרום ויטנם עשירה מאוד ונחשבת כמאגר ענק של המדינה, רוב האורז מגיע מאזור זה. כמות האורז שגדלה בדלתא מספקת את צרכי כל שמונים מיליון תושבי ויטנם ונשאר גם עודף. לאחר ארוחת ערב שסעדנו צריך יומיים צום לאחר ארוחה כזו שהייתה לפחות 3 כוכבים במישלן.

שוק

יום שני 11.02.2002
לאחר ארוחת בוקר נפלאה, יצאנו לסיור בהאנוי בירתן של שושלות רבות בעלת גוון קולוניאלי, לא לחינם האנוי נחשבת לבירה האירופית ביותר באסיה. היא עשירה בפגודות מחד ועוני משווע מאידך, בקרנו בפגודת העמוד, במקדש הספרות ועוד. הבתים לצידי הדרכים מאופיינים בבניה לאורך ולגובה כדי לחסוך בקרקע. הבתים צמודים בחלקם האחד לשני וצבועים בצבעים שונים. מרגש מאוד לראות את ההתפתחות הכלכלית המהירה במקום כאשר לצידי הדרכים נראות עדין בקתות הקש הדלות ולצידן השווקים המקומיים. כל אחד מוכר את מרכולתו הדלה ליד ביתו או בשוק הסמוך. האזור קומוניסטי באופיו ואוהד הפלסטינים. ראוי לציון שקבלו אותנו יפה מאוד בכל המקומות בהם ביקרנו. לא נשמעה מילה של אנטישמיות אלא הערכה והזדהות במאבקינו לחופש. האנוי, משופעת בגנים ירוקים ובאגמים, אגם הואן קיים מהווה את האגם המרכזי, הו טאי הוא האגם המערבי. אגם צ`וק באץ ואגם המשי הלבן שלידו. האנוי, משמשת בירה מסחרית לתוצרת החקלאית של כל האזור, קיים בעיר פסיפס אנושי מהמם, מצד אחד העשירים הלבושים בקפידה לצד הכפריים עם כובעי קונוס על ראשם, בכל פינה, כפריות בעיקר אוחזות בסלים עם תרנגולים, ברווזים ירקות ועוד, מציעות את מרכולתן לכל עובר. חלק נכבד מחיי היומיום של התושבים מתנהלים ברחוב, עבורנו התיירים, זו חגיגה מרתקת. את ארוחת הבוקר אוכלים המקומיים ברחוב על כסאות פלסטיק קטנים צבעוניים. טרם הפיכת הכפרים שלאורך הדרך לנדל"ן, היו במקום משתלות של עצי תפוז ננסי, שהוא סמל לחג המולד של הויטנמים ומהווה מקור פרנסה חשוב לתושבים.

השוק הסיטונאי בהאנוי ענק. לכאן מגיעה סחורה חקלאית במשך הלילה, לא יאמן כיצד אנשים סוחבים על גבם או על אופנים משקל כפול או משולש מגופם בדרכם לאורך קילומטרים רבים מידי יום אל השוק כדי למכור,לאחר המכירה שבים את כל הדרך חזרה לבתיהם. קשה לקלוט. מי שמגיע מוקדם יותר מרוויח יותר. מכאן מופצת הסחורה לשווקים ולעקרות הבית. על אף השעה המוקדמת, המקום פעלתני ביותר, מכל מקום עולה המולת ההתמקחות. אנחנו חוצים את המקום ההומה בקצב זחילה. אנחנו נוסעים למוזיאון הו צי מין, ככלל, המוזיאונים נראים כיצירה קומוניסטית, אבל ישנם מומלצים כמו מוזיאון הצבא , מוזיאון הנשים, המוזיאון אתני.
המאוזוליאום של הו צ`י מין . ניצב כמבנה בודד במרכזה של כיכר "בה די" ,בה הכריז המנהיג ב-2 בספטמבר 1945 על עצמאות ויטנם עצמאות שהחזיקה מעמד שנה, עד שהעיר חזרה לידיים צרפתיות לשמונה שנים נוספות. הו צ`י מין עצמו לא זכה לחזות בהתגשמות חלומו. ב-2 בספטמבר 1969 הוא נפטר. המאוזוליאום שנבנה בהשראתו של לנין, נפתח רק ב-1975. מן המאוזוליאום אנו ממשיכים צפונה, חולפים על פני ארמון הנשיא הסמוך ונכנסים לרובע הצרפתי. זהו אחד החלקים היפים ביותר בעיר. עצים עבי גזע מצילים בו על שדרות רחבות ידיים, ולכל אורכן וילות צרפתיות, שנראות כמו הרובע ה-18 של פריז. רוב הווילות משמשות היום את גיבורי המלחמה ואת מנהיגי המדינה, במקום מרוכזים גם רוב משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות כולל שלנו. זהו המקום שהעניקו לו ובצדק, את הכינוי "פריז של המזרח". סיור בכמה פגודות בנסיעה אטית. אנו מקיפים את האגם לאורך גדתו המערבית, בה מתרכזים מידי יום מתעמלי הבוקר. משמאל, במרכז האגם, ניצבת פגודת הצב הקרויה על שמו של צב מיתולוגי. בקרנו במקדש הספרות בפגודת צ`אן קואוק, בפגודת טאי הו שהיא החשובה ביותר מבחינה דתית. בפינת האגם אנו פונים שמאלה וממשיכים להקיפו, כשלפתע מתגלה במלוא הדרו בניין בנין האופרה ועוד. אנו חוזרים לסמטאות הרובע העתיק, שמשתרעות מצפון לאגם. הסמטאות הצרות נקראות על שם בעלי המקצוע שפעלו בהן, כך עברנו ברחוב המשי, ברחוב האורז, ברחוב הכובעים, התרופות, עבודות הנייר, הבמבוק ועוד. עד היום אפשר לזהות די בקלות את ריכוז החנויות שמוכרות אותן סחורות, זו בצד זו.
בדרכינו למפרץ הלונג עצרנו בנספר מקומות.


בהלונג ביי

הלונג ביי

חלקה של הדרך הייתה באמצעות שתי מעבורות נגישות. הבעיה היחידה היא בנגישות בזמן שפל. ההבדל יכול להגיע עד ששה מטרים. אם מגיעים בזמן שפל, יש מדרגות בדרך למעבורות. אבל ניתן בהחלט להגיע למעבורות עם עזרה. הצוות של המעבורות מיומן בהחלט. שייט על הנהר הענק במעבורת הוא חוויה כאשר מסביב, על גדות הנהר גדלים עצי קוקוס, בננות, פפאיה, שדות אורז ועוד, מראה שלא ישכח במהרה. על המעבורות ניתן לרכוש כל מיני עבודות יד ואחרים. אם משהוא מוצא חן, לרכוש. במקומות אחרים לא תמצאו או שהמחיר יהיה פי שש ממה שתשלמו על המעבורות. לפנות ערב הגענו למלון פלזה הלון ביי היפהפה. התושבים חוגגים מסביבנו את תחילתה של שנת הסוס הסינית שהיא ראש השנה החדשה שנמשכת שבוע לקראת ראש השנה הויטנמי, מתחילה נדידה המונית של עציםמוסעים העירה על סבלי האופניים או על אופנועים. קומקווטים בעציצים ושקדיות פורחות מוסעים בעציצים גדולים עם כבוד גדול אל המארחים לקראת השנה החדשה. מראה מרגש. צפירות האופנועים מחרישות אוזניים הם מנהג מקומי. על כל אופנוע או אופנים לפחות 3 עד 4 אנשים. שני הורים ושני ילדים נדחפים כמו סנדביץ על אופנוע שהוא כלי התחבורה לעשירים במקום. השאר, רוכבי אופניים או הולכי רגל. מכוניות כמעט ואין. חוויית חובה שזכינו לראותה. חנויות רבות היו סגורות, אורכידיות ושלל פרחים טרופיים בכל פינה. בערב התלהבנו מתיאטרון בובות המים המרשים המופעלות בידי שחקנים שבחלקם מדשדשים במים, אומנות הפעלת הבובות,

עתיקה ומפוארת. לא להחמיץ. ארוחת ערב במלון.

יום שלישי 12.02.2002

לאחר ארוחת בוקר ולמרות הערפל, יצאנו את האנוי לנסיעה ארוכה לעיירה סאפה, הנמצאת בגובה של 1650 מ` וממוקמת באזורי הרמה הצפון-מערביים המרוחקים, מאופיינת בנוף המרהיב הנשקף ממנה. היא נבנתה על ידי הצרפתים כעיירת קיט הררית
ב-1922, דרכי הגישה גרועות , בקרנו את שבטי הגבעות – בעיקר המונג , דאו, וקין, השוק המקומי מתקיים ביום שבת. מקום טוב ביותר לקנות בו מלאכות יד מקומיות. אנחנו הסתפקנו בכמה חנויות שהיו פתוחות. מכאן פנינו לכיוון האי-פונג והאלונג ביי. בדרך בקרנו בפגודת דו-האנג ובמקדש האנג-קן , צהרים אכלנו במסעדה מקומית, בדרכינו למפרץ הלונג עצרנו בנספר מקומות. חלקה של הדרך הייתה באמצעות שתי מעבורות נגישות. הבעיה היחידה היא בנגישות בזמן שפל. ההבדל יכול להגיע עד ששה מטרים אם מגיעים בזמן שפל, יש מדרגות בדרך למעבורות. אבל ניתן בהחלט להגיע למעבורות עם עזרה. הצוות של המעבורות מיומן בהחלט. שייט על הנהר הענק במעבורת הוא חוויה כאשר מסביב, על גדות הנהר גדלים עצי קוקוס, בננות, פפאיה, שדות אורז ועוד, מראה שלא ישכח במהרה. על המעבורות ניתן לרכוש כל מיני עבודות יד ואחרים. אם משהוא מוצא חן, לרכוש. במקומות אחרים לא תמצאו או שהמחיר יהיה פי שש ממה שתשלמו על המעבורות. לאחר דרך ארוכה ומעניינת הגענו בערב להאלונג ביי ללינה במלון האלונג ביי פלאזה היפיפה. התושבים חוגגים מסביבנו את תחילתה של שנת הסוס הסינית שהיא ראש השנה החדשה שנמשכת שבוע,. לקראת ראש השנה הויטנמי, מתחילה נדידה המונית של עצים מוסעים העירה על סבלי האופניים או על אופנועים. קומקווטים בעציצים ושקדיות פורחות מוסעים בעציצים גדולים עם כבוד גדול אל המארחים לקראת השנה החדשה. מראה מרגש. צפירות האופנועים מחרישות אוזניים הם מנהג מקומי. על כל אופנוע או אופנים לפחות 3 עד 4 אנשים. שני הורים ושני ילדים נדחפים כמו סנדביץ על אופנוע שהוא כלי התחבורה לעשירים במקום. השאר, רוכבי אופניים או הולכי רגל. מכוניות כמעט ואין. חוויית חובה שזכינו לראותה. חנויות רבות היו סגורות, אורכידיות ושלל פרחים טרופיים בכל פינה. ארוחת ערב עשירה במלון פלאזה בהאנוי סיימה יום גדוש.

יום רביעי 13.02.2002

לאחר ארוחת בוקר אנחנו יוצאים לשייט של מספר שעות במפרץ הלונג ביי. שייט אל בין כ- 3000 איים, מפרצים, צוקים נקרות בשלל צבעים על מימי האזמרגד של מפרץ טונקינג, הארוחה המפוארת שהוגשה לנו על הספינה הוסיפה לא מעט לאווירה הטובה. אין מילים לתאר את היופי. שבנו ללינה במלון על גדת הים בהאלונג עייפים אך מרוצים. ארוחת ערב מצוינת סעדנו במלון,

מוזמנים לאלבומים שלי

ויטנם 1 VITNAM
ויטנם 2 VITNAM
ויטנם 3 VITNAM
ויטנם 4 VITNAM

©

מודעות פרסומת

אודות ethy ab

הידע, הוא טיפה באוקינוס. החיים קצרים. גם בהתניידות בכסא גלגלים השמים אינם הגבול. בבלוג ,רשמים מטיולים,מדע,אוכל,בעלי חיים,מוזיקה קלאסית,ספרים ואחרים, ברוכים הבאים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ויטנם, טיולים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אשמח לתגובתכם,יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s