סין בקבוצה מאורגנת 09.2000 חלק שלישי (נכים)

שבת 9.9.2000

בהמשך בקרנו ברובע העתיק, ב -"גטו" – בו רוכזו הפליטים היהודים במלחמת
העולם השנייה. יש בו אנדרטה ונבקר במבנה בו שכן בעבר
בית הכנסת "אוהל משה" ומשמש כיום כמוזיאון בית הכנסת בשיפוץ
לאחר שנתקבלה תרומה גדולה לכך. לצערי לא יכולנו להכנס עקב
השטח הלא נגיש למקום.

אנדרטת זיכרון

אנדרטת זכרון

השקפנו מה"בונד" על מגדל הטלביזיה שהוא השלישי בגובהו בעולם
(410 מטרים).
בחלקו העליון מסעדה. שמאחוריו מסתתרים מלונות מפוארים ועוד.

אנדרטת זיכרון

אנדרטת זיכרון
המפרץ מהבונד
המפרץ מהבונד

הגלובוסים מצד השני של המפרץ

מהבונדס

ספינות מסחר במפרץ הענקי
גשר

גשר המיתרים

הגשר

מטאטאים

מטאטאים רחובות

בניין פפסי

מגדל תצפית




עולים לתצפית ממלון הילטון


מגדל הטלוויזיה


ביקור במוזיאון ההיסטורי הסיני בשאנגחאי, המכיל אוסף מרהיב של פריטי אמנות
וארכיאולוגיה סיניים. ממש מרשים. במוזיאון אוסף ענקי של נעלים שנהגו הנשים
ללבוש לאחר שהאמהות גלגלו את אצבעותיהן למקשה אחת כדי שרגליהן תהינה
קטנות ותמצאנה חן בעיני הקיסרים. הסבל מהמעשה היה נוראי. הנעלים נתפרו
ביד והיו עשויות בד רך כדי למנוע פציעה או לחץ. מזעזע לראות. כמו גם במקום
כרכרות אפריונים ששמשו את הקיסרים ומוצגים רבים אחרים.

יום ראשון

ביקור במקדש בודהא העשוי ירקן (ג`ייד בלעז) כמו גם את בודהא השוכב.
זה נמצא ממערב למקדש העננים התכולים. הוא מפורסם בזכות הימצאות
פסל ענק עשוי נחושת של בודהה השוכב הנמצא בין כתליו. הפסל שוקל 54
טונות וגובהו למעלה מחמישה מטרים!. מקדש שמונה המקומות הגדולים
Ba da chu הינו מקדש מדרום לגבעות המבושמות. במתחם שלו שמונה
מקדשים בגבהים שונים. חלקם נהרסו ונפגעו במרוצת השנים, אך מומלץ
לבקר בהם בכל זאת.

ההגעה למקדש מחייבת עליה של שתים עד שלוש מדרגות, ממש לא בעיה.
אבל שווה ביותר. מדהים לראות את היצירתיות והאומנות.

עזבנו את סוגו ונסענו ל-האנגז`ו (HANGZHOU) , בפי מרקו פולו העיר היפה
והזוהרת. עיר נוספת באותו מחוז. ביקרנו במנזר לינג יין וב"אגם המערבי".
אגם אשר שטות בו סירות וגשר גדול מעליו. מדהים לראות את סירות הסינים
ששטים בהמוניהם במיומנות על הנהר. חלקם עם משוט אחד חלקם בסירות
ממונעות כאשר האדים שעל פני האדמה משווים למקום אווירה קסומה ומסתורית.
בקרנו במקדש "מפלט הנשמות" ובגן הלוטוס הנגיש ברובו. ביקרנו בבית
שהיה בשעתו ביתו של מאו טסה טונג. ראינו את חדרו וחדרים מפוארים נוספים.
בבקר טיילנו בפארק לראות כיצד סינים עושים התעמלות לקול צלילי מוסיקה.
פגשנו בפארק אנשים אשר מנגנים להנאתם על כלי נגינה שונים. בקרנו גם בגן
הדגים ומפרץ הפרחים. כמו כן בגן הבוטני המרשים שיש במקום. בשעת אחר
הצהריים עזבנו בטיסה את האנגז`ו וטסנו לגווילין, העיר היפה ביותר בסין לדעתי.
מהמטוס רואים ביום בהיר את טרסות האורז, השדות המעובדים הנהרות
ההרים ועוד. למלון הגענו בשעת ערב.

יום שני

בבוקר מקדם את פנינו קונצרט בוקר מנוגן ע"י חמישייה מצוינת, עוד לפני
ארוחת הבוקר. מרגש. כ- תשעה מליון בני אדם מבקרים בגווילין מידי שנה.
בדרכינו אל הספינה, אנחנו עוברים כפרים של תושבי המקום, בתי המגורים
בחלקם על כלונסאות במים. מסביב בריכות עם לוטוס או מאכלי ים. לאחר
נסיעה קצרה יחסית הגענו אל הנמל ממנו יוצאות הספינות לשיט על הנהר.

גווילין יאנגשו וחבל גווילין

מעט מידע על המקום. ממצאים גיאולוגים שנערכו במקום מצביעים כי אזור גווילין
היה בעבר מתחת לפני הים. כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות התרומם קרום
כדור הארץ ונחשף לתהליכי בליה ובמיוחד לחומצות מי הגשם. בתהליך זה נוצר
הנוף הידוע בשם "קארסט" המתאפיין ביער מרהיב של צוקים ועמודי אבן מוזרים,
מחודדים, משוננים, מחוררים, ובנוף "מראה" מתחת לפני הקרקע: מערות נטיפים
וזקיפים, פירים, נקרות, ונהרות ואגמים תת קרקעיים. התאווה הסינית למיון, הגדרה,
ומתן שמות הוסיפה לצורות המוזרות גם שמות מסולסלים: "גבעת חדק הפיל",
גבעת "המשי הנערם", "האיש הזקן" ועוד.






יצאנו לשייט על נהר לי הקסום שתמונות ממנו מפורסמות בכל העולם.
בגלל שפל וגאות יש לעיתים צורך לרדת גרם מדרגות גדול, קטן עלינו.
הורדנו לספינה והתיישבנו ליד החלונות הגדולים. חלק עלה אל הסיפונים לצלם,
המקום על פי הסינים הווה ועדין מהווה מרכז לאומנות הציור והיצירה של סין.
גם אנשי רוח רבים מגיעים למחוז לספוג השראה. רק לאחר שיט ארוך על
הנהר לי והתבוננות בנופים ניתן להבין את העומק וההשפעה של הסביבה
על האדם. הסינים מתארים את הצוקים הרבים הצרים שיש לאורכו ולרוחבו
של הנהר על פיתוליו הרבים למחטים משוננות. ובכך משווים אותן לגבם של
הדרקונים. קשה לתאר את העומק של התחושה שאופפת את כולם מעצם
השיט. הנוף מהמם ונראה קדמוני מאוד. כאילו מעולם לא דרכה בו כף רגלו של האדם.


קשה להסיט את המבט מהיופי שנשקף מכל עבר. בתוך ההרים חצובות מערות,
דייגים בסירות במבו, קורמורנים בכל פינה כמו גם ברווזים, עצי קווי וואה בכל מקום.

הפיתולים בנהר הרדוד במקומות מסוימים ממש מהמם, יכולת הניווט של השייטים ענק,




במקומות מסוימים אין מקום לשתי ספינות יחד למעבר, דגלונים על
הסיפון בין שתי הספינות מסמנים האחד לשני מתי וכיצד לעבור. התצורותמסביב מדהימות, פיל, חתול ועוד.
במקום יש גם תאו שמלווים את הדייגים. כמו גם קורמורנים שמסייעים לדייגים לדוג.
ביציאה מהספינה על הרציף דייגים עם אסלים נשאים על גבם ועליהם קורמורנים,
משהוא לא רגיל.




במסע מגווילין דרומה, בעמקים המוקפים בהרים הללו ולנוכח טראסות-עפר
יפהפיות, מדרגות-גידול של תבואה מקומית ושדות תה, קני סוכר, שעועית,
תירס, סויה, לוטוס ואורז .המראה מרהיב עוד יותר בשיט-בוקר באגם הגדול
לי שליד העיר הציורית יאנגשו שבחבל גווילין,









מחוז לונג שאנג, בנופים ציוריים מכשפים, שלא מן העולם הזה ההרים הירוקים המוזרים, שפסגותיהם לוטות בערפל, יערות במבו יפהפיים, גם כאן להקות ברווזים משייטות בנחת , אלו ברווזי משק וכל להקה חוזרת עם ערב ללול שלה. דייגים מטילים חכה, חופים שקטים עם חלוקי נחל, תאוים רוחצים במים עד לצווארם ממש מדהים, אם יש גן-עדן, חלק ממנו בטוח כאן. בערב. לאחר השייט שארך מספר שעות סיירנו מעט בעיר שהתכוננה לחגיגות המון פסטיבל. צבעוניות בכל פינה. אורות פרחים עוגיות ועוד. שבנו למלון .

בעיר יאנגשו הסמוכה מציג מנהל מלון "פראדייס" המקומי את התמונות של מנהיגי סין דאנג וזאנג, וראשי העולם, קלינטון והילרי, קרטר, ואחרים, שלא פסחו על השיט בגן עדן זה. בבתי הקפה שברחוב הראשי בעיירה מבטיחים לכם מאכלים ומשקאות מערביים. לא לקפה, להמבורגר ועוגת התפוחים, בווריאציה הסינית שלהם, לא עומדים ברמת המינימום.

אנחנו עוברים ליד מסעדת הנחשים שם ניתן לבחור איזה נחש רוצים לאכול כמו גם חיות אחרות. החיות בכלובים ואפשר לבחור. מעורר תהייה.

יום שלישי

נסענו לצפות בגבעה הנקראת "חדק הפיל" פארק זה על נהר לי המפורסם הוא גם סמלה של גווילין שנמצאת במעלה הנהר. האבן נראית ממש כמו פיל עם שן ארוכה מחוטבת. מה שהטבע מסוגל ליצור. עלינו אל גבעת פובו המשקיפה על מרחביה העצומים של גווילין ומאפשרת תצפית מרהיבה על העיר. במקום סירות דייגים רבות כמו סירות מיוחדות לכלות לקראת נישואין, הבחורות בוחרות שמלות מתוך שלל השמלות הנמצאות על מתקני תליה. קשה לתאר את היופי. הסירות הרחבות המיוחדות מעוטרות בשלל פרחים והנוף מסביב מרשים ביותר. טיילת ארוכה שמובילות אליה מדרגות אבל לנו זה לא מפריע. המלווים שלנו מתורגלים ומורידים אותנו למטה בקלות רבה. לאחר סיור במקום נסענו העירה לראות את ההכנות למון פסטיבל.
עצרנו בכיכר המרכזית של העיר, כיכר ענקית שעליה מוטבעות כל ארצות העולם עם בירותיהן. כולל ירושלים. הכל נקי ומצוחצח. מדהים. בסביבה שווקים וחנויות רבות,
בכולן הכנות לפסטיבל לירח. שלל צבעים שמחה ומה לא. משם נסענו לסיור קצר במרום המייצר קריסטלים, לראות את העבודות הנפלאות שהאומנים יוצרים שווה הכל. המחיר לא זול אבל לא להחמיץ.


לשדה התעופה בדרך לשאנגדו
בירת חבל סצ`ואן. אזור הנחשב למאוכלס ביותר בסין. הגענו למלון ישירות לארוחת ערב.













יום רביעי
נסענו לאמישאן לראות העלייה להר הקדוש אמישאן, שהוא אחד מארבעה הרים המקודשים על ידי הבודהיסטים בסין . מעניין לדעת שמספרם של הבודהיסטים בסין רבים פי כמה מהבודהיסטים של הודו, מולדת בודהא והאמונה הבודהיסטית. מומלץ לטפס ברגל, אבל ישנו גם כביש אל ההר. ההר מיוער בעצי אשוח ובקני במבו ומשופע במנזרים, כל מנזר הוא מתחם בפני עצמו. מגיעים לפסגה ולמנזר הגדול והמרכזי, במנזר הגדול ישנם כמה היכלים, בריכות, בתי תפילה, פאגודות, פסלי בודהא, אינסוף דוכני מכירה לתיירים – והרבה מאמינים, נזירים ומתנדבים העוסקים בעבודת הקודש שלהם: לימוד, תפילה, שמירת המקום ואכילת אורז וטופו ברוטב חריף. מי שיכול עדין ללכת, שווה גם לרדת מההר ברגל. יורדים ירידה מתונה באלפי מדרגות הבנויות בגב ההר, במשך כשעתיים, יער מרשים עם מעיינות צלולים, גשרים ומפלים קטנים. דוכני המכירות לתיירים. מזכרות, בקבוקי מים, פירות (לא טעימים) ותשמישי תפילה – ניצבים בכל פינה והרוכלים מנדנדים מאוד. זהירות מגניבות. שתייה חובה. לינה באמישאן.


יום חמישי.
בבוקר נסיעה ללשאן השוכנת באזור כפרי. העיר ניצבת על נהר מין ג`יאנג הרחב, עם מפרץ יפהפה . האטרקציה המדהימה של לשאן הוא פסל הבודהא היושב הגדול ביותר בעולם, החצוב בהר האדום של לשאן – לינגיין, בנקודה הנשקפת אל מפגש שלושה נהרות. הפסל הוא מתקופת שושלת טאנג (מאות 8 – 9 לספירה), וגובהו 71 מטרים. הפסל נחצב בהר במשך 90 שנה, מ-613 ועד 703 לספירה, וארבעה קיסרים התחלפו במהלך יצירתו. בטקסים בודהיסטיים הנערכים במקום ניתן לראות תופעות ייחודיות , צבי מים קטנים על מגשים, שכומר בודהיסטי מזה עליהם מי ברכה, ואז משחררים אותם אל תוך הנהר. בדומה לכך מקיימים טקס של שחרור עשרות צפרים מתוך כלובים, שהכומר מזה עליהן מי ברכה. יפה לשוט על הנהר ולראות את בודהא הענק מתנוסס מעליכם בכל הדרו, אך יפה גם לטפס אל ראשו של בודהא במדרגות אינסופיות. המקום נגיש. מדהים לראות את זרמי המים השוצפים למטה בהצטלבות שלושת הנהרות הגדולים. קשה להבין כיצד חצבו בסלע את הבודהא היפהפה הזה. המילים נעתקות מהיופי. במקום צמחיה רבה ומטופחת.

כמו כן יש כאן גן בו נמצא בודהא שוכב באורך של כ-170 מטר, ובודות רבות נוספות מארצות שונות. אל הפארק אפשר להגיע בכביש, וכן להשקיף עליו ועל הבודהא היושב מסירה בנהר, מלשאן אנחנו ממשיכים בנסיעה לשאנגדו.

בקרנו בבית תה מאוד מפורסם. למדנו על סוגי תה השונים וראינו תה בן מאות שנים שנמצא עדין בשימוש. במקום מאות סוגים שונים של תה, הטכס עצמו על פי כל כללי הטכס הסיני. טיילנו במחוז סצ`ואן העשיר בצמחיה.









שאנגדו: התחנה גידול של דובוני פנדה
שאנגדו. העיר הסואנת על שדרותיה הרחבות משמשת כבירה למחוז החקלאי הפורה ביותר בסין.





ברחבי סין ישנן כמה תחנות לגידול דובי פנדה. אנחנו ביקרנו בתחנה שליד שאנגדו, מרחק של פחות משעת נסיעה מהעיר. ביער גשם מדהים, עם נחלים מפכים והרבה חורשות במבו שאחד מ – 300 המינים הגדלים במקום הוא המאכל היחיד של הפנדות, במקום חיים להם כ-20 דובי פנדה מקסימים, מגורים שרק נולדו ועד למבוגרים. נמצאים במקום שני מיני פנדה. הפנדה הגדולה, המוכרת יותר, בשחור-לבן, זו שמוענקת כשי למנהיגים ואורחים מהמערב נראית כמו דובון-צעצוע גדול, עם פנים מתוקים ופרווה סמיכה, כמו גם פנדה הקטנה יותר בצבע חום אדמדם עם זנב ארוך מאוד. הפנדות, אחד מסמליה של סין, הן יצורים עצלים ביותר, ישנות כ-10-15 שעות ביממה, עוד כמה שעות הן מבלות באכילת הבמבוק האהוב עליהן, עבודה מעייפת ביותר, ובמעט הזמן שנותר, הן משתעשעות ברביצה ללא נוע בבריכות מים. הן סובלות מחום ואוהבות מזג אוויר צונן וגשום, כי מקורן מפסגות ההרים, בשל אופיין העדין והלא-לוחמני הן הושמדו ברובן במשך השנים במלתעות חיות טרף וציידים. הפנדות שנותרו, נאספו והורדו מן ההרים והן נשמרות בתחנות שהוקמו לכך במיוחד כמו זו שבה ביקרנו. אוכלוסיית הפנדות בעולם מונה כיום כ-800 דובונים ומלאכת הגידול קשה מאוד על המגדלים. הפנדות קיבלו את פנינו, מתערסלות בין ענפי עץ גבוה כאשר הן עושות אהבה פנדאית, בצווחות ובאנקות אנושיות כמעט, לעיניהם ולעיני מצלמותיהם של כמה תריסרי מבקרים מופתעים. במקום, מוזיאון לתולדות הפנדה וחנות מכירות עם דובוני פנדה למזכרת. במקום גם מגוון ציפורים קטן יחסית.. משם נסענו מעט ליער הבמבו, יער שמכיל כ-300 סוגי במבו שונים. מעניין. ביציאה מהיער חכתה לנו הפתעה. נהג האוטובוס החליט שפגענו בצבע של האוטובוס ובקש 200 דולר עבור תיקון. אם לא, לא יביא אותנו לשדה התעופה. הבנו שהפכנו להיות שבויים בידיו. טלפון לשגרירות הישראלית בשאנגחאי, הבהיר לנו שהתופעה נפוצה מאוד ואם לא נשלם לא ניתן יהיה לעשות כלום ונשאר תקועים. בלית ברירה שילמנו והועלינו אל האוטובוס שנסע במהירות לשדה התעופה כדי שנספיק להגיע לטיסה. קחו התופעה בחשבון. היא נפוצה במקום זה בעיקר. למזלנו הגענו בזמן אל הטיסה.
אנחנו טסים ורואים מרחוק את רכס הרי ההימלאיה. כמו גם את האגם הגדול בסין עם מים מתוקים.





נחתנו בקונמינג הדרומית והועברנו אל המלון לארוחת ערב ולינה.

יום שישי
14.09.2000 קונמינג (Kunming) היא עיר הבירה של מחוז יונאן, העיר עצמה היא אינה מרתקת אולי, אבל יש בה מספר אתרים נחמדים, היא מהווה נקודת יציאה להרבה אזורים, והחשוב ביותר – האוירה שם היא בין הטובות בסין ולעיתים מזכירה בנינוחות יותר את תאילנד, מאשר את הארץ המרכזית.


המקום ללא חילופי מזג אויר. אין אביב ואין סתיו טמפרטורה שווה כמעט כל השנה. עשרות זוגות אופניים ממתינים ברמזור. כלי התחבורה העיקרי במקום.
ארוחת ערב במלון בליווי כלי נגינה מסורתיים. המלון מפואר. קיר שלם עשוי עץ מגולף ממלא את אחד הקירות, פסל מגזע עץ שלם מגולף מהמם. כמו גם ספינה עשויה גייד. יציאה אל העיר לסיור לילי. מסביב פרחים לרוב מזרקות וזיקוקין לקראת פסטיבל הירח. בדרך תיאטרון בובות ברחוב,

סיור באקספו 1999 , התערוכה שהייתה במקום נשארה ומשמשת
מקום משיכה לתיירות רבה. מדהים ביופי הפרחים, הבונסאי, קקטוסים, טוליפים, ומה לא? לכל ארץ הביתן שלה כולל ישראל. תזמורת מקדמת את פנינו בכניסה וגם בדרך הנגישה יש הופעות של רקדניות מקומיות בתלבושות ססגוניות שמדגימות את ריקודי המקום. באמצע האגם במה עליה יושבת תזמורת ומנעימה לקהל הרב. לוטוס בכל פינה. יש גישה אל האגם במבוך עשוי במבו.
כמו אבני מחט ופסלים שונים. כאן אנחנו עוזבים לבית תה נוסף לתצוגת הכנה והגשת תה. משם אנחנו ממשיכים לעבר יער עצי המחט. בדרך תחנת כוח גדולה כמו גם פסי רכבת על עמודי ענק. ארכת החוצה כמעט את כל סין. ועוברת במנהרות רבות החצובות בהר. עוברים את העיר סלין גה.


האטרקציה הגדולה ביותר של קונמינג כלל לא נמצאת בתוכה.
מדובר ביער האבן (Shilin)
– דונמים רבים של סלעים באין ספור צורות וצבעים, שמאפשרים שוטטות של יום בעיר למקדש הזהב.
יער האבן Stone Forest משתרע על כ- 126 ק"מ מדרום מזרח לבירת החבל, קונמינג,




יער האבן Shi Lin נפרס על שטח של 350 קמ"ר שרבים מכתירים אותו כפלא הראשון בעולם בשל יופיו הטבעי. מיד בכניסה לפארק מתגלה הנוף הקרסטי האופייני למקום שכולל תצורות נוף גיאולוגיות רבות. אגדה סינית מספרת כי בני אלמוות ריסקו את ההר והפכוהו למבוך לנאהבים שביקשו לעצמם פרטיות. המקומיים לא חסכו בדמיונם כדי לתת לסלעים, לגבעות ולפסגות שמות וכך על שלטים המפוזרים ברחבי הפארק אפשר למצוא את המילים כבשה, חרבות, פרצוף של איל ועוד. נפלא להלך בשטח הפארק המשתרע על פני שטח של 300 קמ"ר ולהפעיל לבד את יד הדמיון. חלק מהסלעים נישאים לגובה של 30 מטרים ועשויים אבן גיר. הצורות הן תוצר של פעילות קרסטית של רוח ומים במשך אלפי שנים. ממש כפילים של אבני המחט המקסימים המזכיר לי את לייק טאהו המפורסם בארה"ב. במקום שבילים רבים הנגישים לכיסאות גלגלים. מלבד השיטוט בין הסלעים ומסביב ל"אגם פסגות החרב" אפשר בדרך החוצה לא לצאת מהשער, אלא להלך לאורך גדת האגם שמוביל אל בין בתי המיעוטים של ה- Sani המתגוררים בסמוך. כך יכולנו להציץ מעט אל עולמם ולראות מקרוב את מלאכת היד שבנות המקום מתמחות בה בעיקר טוויה ורקמה, הלבוש הצבעוני מאוד ייחודי להם וכולל צבעים חיים וססגוניים- בעיקר גווני ורוד, צהוב ואדום. הנערים הסאנים ידועים במיומנותם וכישרונם בתחומי הריקוד והשירה. מידי ערב, לקראת השקיעה, כך סופר לנו, נערים ונערות מתקבצים יחדיו במרכז הכפר הסמוך לאתר ויוצאים במחול וניגונים. הבנים מנגנים בכלי מיתר והבנות מתופפות. ברי המזל יוזמנו להשתתף בארוע. למי שמזדמן לביקור ביער ב- 24 ליוני מובטחת חגיגה של ממש. זהו התאריך של פסטיבל המיעוט הסאני הגדול ביותר – פסטיבל הלפידים– והיער כולו נעטף באווירת חג לבבית במיוחד. הופעות ותחרויות מסורתיות מתקיימות לצד האגם- למשל תחרות בה אנשים צריכים לגעת באדמה בכל דרך אפשרית מלבד דריכה עם כפות הרגלים, תחרויות כדור ועוד. בשעות הערב, הצעירים מחזיקים בידם לפידים יוצאים במרדף אחרי הבנות הצעירות להציע להן נישואים. מסורת זו מתקיימת כבר שנים רבות. הבנות שאינן נשואות מהלכות עם בגדים שונים לנשואות. במקום שביל נגיש כמעט לכל מקום, מלא צמחיה, פרפרים, מדשאות מטופחות, צמחיה מתוך האבנים. מדהים. בדרך מוביל מקומי שור,
מכאן
ליער האבן הקטן

כפר מלאכותי למיעוטים הסינים הוא כפר שנבנה כדי לשמר את מסורת ומאפייני 26 המיעוטים שחיו ביונאן. הכפר עצמו מטופח ואפשר לראות בו 8 סגנונות בנייה שונים האופייניים למיעוטים, מלבושים וטקסים שונים, אם כי לא ממש ניתן ללמוד ולקבל אינפורמציה עליהם ואורחות חייהם. בין הכפרים תראו כפר למיעוטי ה- Dai, Bai, Jino, Lahu הופעות מחול ושירה מסורתית בתלבושות ססגוניות.ממש לא רגיל לראות את התושבים רוקדים בכיכר העיר עושים טאי צ`י , גם בגלאים מבוגרים מאוד. בדרך יוצאים מבית מלון חתן וכלה הדורים,השוק מהווה אטרקציה בפני עצמה, רצענים, סנדלרים, נפחים מתקני אופניים כמו בשנות החמישים עדין עובדים בשיטה הקדומה. אנו ממשיכים בדרך למרות הגשם שהחל לרדת, הרחובות מקושטים בפנסי נייר אדומים לקראת הפסטיבל. הכפר נמצא ליד אגם Dianchi. אפשר לצפות על הגבעות המערביות עדיף להמשיך לכיוון פארק Hai geng שמקיף את האגם ואת כפרי המיעוטים. במקום לרכישה תוצרת מקומית של בגדי עור ועוד. לא להחמיץ.

שבת

מספר מוזיאונים ופגודות שבתוך העיר,
מקדש יואנטונג
בצפון העיר, ליד גרין לייק. הפארק מהווה את המקדש הבודהיסטי הגדול בקונמינג. המקדש נבנה לפני למעלה מ-1000 שנים כאשר קונמינג היתה חלק מממלכת הנזאהו התאילנדית. מלך הממלכה השליט קסימו קסאן, בנה את המקדש בין השנים 780 ל-807 וקרא לו בשם פוטואלואו אולם תחת שלטונה של שולשת יואן (1271-1368) הוחלף השם לשמו הנוכחי. במרוצת השנים המקדש שופץ וחודש ולכן רק חלק קטן מהארכיטקטורה המקורית נשאר. הקומפלקס והגנים סובבים את הפאביליון כ-מתומן במרכזה של כיכר עם בריכה גדולה המקושרת באמצעות גשרים ושבילים. בצד אחד הגשרים ישנו מקדש דקסון שבראש הגג שלו משלובים שני דרקונים גדולים. בחלק האחורי של הקומפלקס, ב"אולם הבודהה הגדול" ניצב פסלו של בודהה סקרמוני- מתנה ממלך תאילנד. באולם ישנם גם סממנים ארכיטקטים בסגנון תאי מסורתי.
פגודת הבמבוק שמחוץ לעיר,מקדש עץ הבמבוק
נמצא כ- 12 קילומטרים צפונית מערבית לעיר, על מרומי גבעות יואן. על פי האגדה שני נסיכים של ממלכת נזאהו תחת שלטונה של שושלת טאנג יצאו לצוד בגבעות בשנת 638. הם הלכו במעמקי היער שם פגשו קבוצה של נזירים בעלי תוויי פנים אדמדמים ואפורים שנשאו מקלות במבוק. בעודם מתפעלים נעלמו הנזירים כלא היו בין העננים בהותירם מאחור רק את מקלות ההליכה שלהם נטועים באדמה. מקלות אלו הצמיחו את ענפי הבמבו החדשים והפכו ליער עצי במבו מרהיב. כדי לכבד את המפגש העל טבעי, הקדישו האחים את הימים הבאים לבניית מקדש בודהיסטי וקראו לו מקדש הבמבוק. על פי תיעודים היסטוריים נבנה המקדש בשנת 1280 במהלך שלטונו של קובלאי חאן הקיסר הראשון של שושלת יואן, המקדש, זן בודהיסטי ממש לאחר החשיפה לתורת הזן בסביבות שנת 1279. במאה ה- 15 נשרף המקדש ושופץ מחדש בין השנים 1883 ל- 1890.
המבנה החדש כולל חמשה אגפים- מקדש מלך השמים, פאביליון פניאן, פאביליון טיאנ טליאל , מקדש דקסיאנג, ופאביליון היויאן. הקישוט העיקרי של המקדש הוא 500 פסלי חימר שפוסלו ברחבי המקדש בידי הפסל בשם לי גוואנג קסיו ותלמידיו בסוף המאה ה- 19. כמו כן יש במקום פסל של בודהא רוכב, פסלים של בעלי חיים ועוד.

יום ראשון
אנחנו נכנסים לשוק החיות והצמחים. כלובים בכל פינה. קקדו מקפץ ממקום למקום ומדבר עם עוברים ושווים, חוויה של ממש.
מכאן אנחנו טסים לתאילנד ונוחתים בשעה 22:00 בשדה התעופה. רוי מוביל אותנו למלון אמרי המוכר.

כמה טיפים חשובים, לא להשאיר כסף כולל מסמכים בשום מקום,
רוב המקומות נגישים כולל שירותים, שירותים ציבוריים לא תמיד מכילים מספיק מקום למעבר כמו גם אין מוטות אחיזה. לכן מומלץ לקחת שרותים מתקפלים למי שחייב או אחר.


המלונות נגישים, ישנם בודדים שאין בהם טוש, לקחת טוש ארוך עם כמה גומיות ומפתח שבדי קטן או אחר להברגה. לרוב המלונות עצמם מסכימים להחליף. בדרכנו היה לנו רק מלון אחד כזה.
לקחת בקבוקי מים לקרר במלון ולקחת אתכם. מים לא יקרים אבל זו הוצאה כי שותים המון.
בגדים כמו בצל. יכול להיות חם מאוד ולח כמו גם יכול להיות קר מאוד בהרים.


להביא קפה, נשנושים משביעים כי האוכל לא תמיד משביע.
ראיתם משהוא שמצא חן, לקנות. במקום אחר תשלמו יותר, פעמים רבות במלונות זול יותר מאשר בחנויות לתיירים, לבדוק היטב ששמו לכם את מה שקניתם ולא החליפו לכם את המוצר בהיסח הדעת.
סך הכל הסינים נעימים, שקטים, ונחמדים. חלקם דוברי אנגלית, ואם לא דברו עברית, הם יבינו.
חוויה שאסור להפסיד.
לאלבומים שלי

סין CHINA 1 אתי1

סין CHINA 2 אתי1

סין CHINA 3 אתי1

סין CHINA 4 אתי1

סין CHINA 5 אתי1

(C)

מודעות פרסומת

אודות ethy ab

הידע, הוא טיפה באוקינוס. החיים קצרים. גם בהתניידות בכסא גלגלים השמים אינם הגבול. בבלוג ,רשמים מטיולים,מדע,אוכל,בעלי חיים,מוזיקה קלאסית,ספרים ואחרים, ברוכים הבאים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה טיולים, סין,, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אשמח לתגובתכם,יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s