טו בשבט -עוגת תמרים

ט"ו בשבט הוא חג בלוח השנה היהודי אשר מציין את ראש השנה לאילנות ומצוין בעיקר בנטיעת עצים. החג נחוג בחמישה עשר בחודששבט.  ט"ו בשבט איננו מצווה בתורה שבכתב, ומקורו בדברי סופרים.  המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא המשנה. בתחילתה של מסכת ראש השנה

נאמר: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה; באחד בתשרי ראש השנה מחולק לשנים לשמיטין וליובלות ובאחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים – בחמישה עשר בו". כבמרבית המקרים שבהם יש ויכוח בין בית הלל לבית שמאי, נקבעה ההלכה כבית הלל. רש"י מנמק את המועד שנבחר לראש השנה לאילן: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה", כלומר זו תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן.

מלכתחילה נקבע ט"ו בשבט רק כמועד ליישום דינים הקשורים בפרי העץ – ובפרט דיני תרומות ומעשרות, כפי שמסביר הרמב"ם בספרו "היד החזקה": "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, … וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן". רבי יהודה הלוי ברבי הלל, משורר שחי בארץ ישראל לפני שנת אלף לספירה, חיבר שיר-תפילה "שמונה עשרה לראש השנה לאילן".

מועד הפיכתו של ט"ו בשבט לחג, אינו ברור. יש שמשערים כי היה זה כבר בתקופת המשנה, ויש המאחרים זאת עד למאה ה-16, שבה נחוג מועד זה על-ידי מקובלי צפת. מנהג אכילת הפירות, זכר לפירות ארץ ישראל ולקשר אל הארץ, התפשט בכל קהילות הגולה. ב"ספר חמדת הימים" שהתפרסם במאה ה-17 ועוסק במנהגי חגים, נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט, לפיו אוכלים ביום זה שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהמקורות על עצים וצמחים. סדר זה של החג נדפס גם בספר נפרד, בשם "פרי עץ הדר", שזכה לתפוצה רחבה.

בט"ו בשבט בשנת תר"ן – 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט”ו בשבט. נימוקו לצעד זה: "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה` לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית-הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים". יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה. בשנים האחרונות בארץ ישראל ומחוצה לה נהוג לציין את ט"ו בשבט גם כיום ציון אקולוגי– ועוסקים בו הן בלימוד והן בפועל בפעילות אקולוגית. 

עוגת תמרים

החומרים:

תבנית

1/2 ק"ג תמרים ללא גרעינים

1/2 חבילת מרגרינה(או חמאה)

1/2 כוס סוכר

1   ביצה

מעט ברנדי / אחר

50 גרם אגוזים קצוצים

50 גרם צימוקים

1 חבילת בישקוטים מפוררים

מעט קוקוס לקישוט (לא חובה)

אופן ההכנה:

להמיס את המרגרינה/חמאה בסיר ולהוסיף את הסוכר, הביצה, הברנדי והתמרים. (אפשר במיקורגל).

לבשל  תוך בחישה  מתמדת עד שהתמרים יהיו רכים, למעוך  אותם במזלג.

להוריד מהאש לצנן מעט ולהוסיף את האגוזים, צימוקים ובישקויטים ולבחוש היטב.

להרטיב קל תבנית ולהניח את התערובת בתבנית ולשטח את החומר על התבנית.

להכניס למקרר למספר שעות ואחר כך לחתוך לריבועים או אלכסונים כרצונכם.

לפזר קוקוס מלמעלה לקישוט.

חג טעים